|
|
152 | ע י ו נ י ם ב ל ש נ י י ם ו פ י ל ו ל וג י י ם ב ח ק ר ה ע ב ר י ת ו ה א ר מ י ת השאלות הרטוריות שאטו אינה מופיעה בראשן, עם המילית מי לפני הפרדיקט 88 וממילא הן יכולות להופיע בכל או בלעדיה, אינן מסומנות ( מבחינה תפקודית ) , הקשר : כשאלות על ההיסקים המתעוררים בעקבות היגדים קודמים, כשאלות על אמירות מפורשות שנאמרו קודם לכן, ואף כשאלות הנשאלות בהיעדר כל רקע קודם . אמחיש את הדברים, בנוגע לשימוש באטו, בכמה דוגמאות : 31 . אמ' ליה ההוא מרבנן לרב שמואל בר יהודה והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו מצטמק ויפה לו אסור . אמ' ליה אטו לית אנא ידע הא דאמ' רבנו יוסף אמ' רב יהודה אמ' שמואל מצטמק ויפה לו אסור . כי קאמינא אנא לר' יוחנן 89 קאמינא התלמיד הִקשה על רבו בעזרת מידע ממקור אחר . ברקע של שאלה מסוג זה עומדת קדם-הנחה הנוגעת לנורמות השיח, שהנמען איננו מודע לאותו המקור . השאלה כאן נועדה לערער על תקפות קדם-ההנחה הזאת : "וכי איני יודע . . . " 32 . אמ' ליה רב כהנא לרב פפא התם אמ' רבא אע'ג דתניא תיובת' דשמואל הלכתא כוותיה הכא מאי . א'ל אטו כולהו חדא מחתא מחתינהו היכ' דאיתמר 90 איתמ' היכא דלא איתמ' לא איתמר ב...
To the book |
|
|