|
|
32 | ע י ו נ י ם ב ל ש ני י ם ו פ י ל ו ל ו ג י י ם ב ח ק ר ה ע ב ר י ת ו ה א ר מ י ת להנמיך את הגבוה או להגביה את הנמוך . מעבר לזה, הדקדוק עשוי להשתנות, 42 וכמובן, אף שגגות עשויות ליפולאפילו במצב שבו השפה חדלה להיות חיה . במהלך המסירה, שכן אפשר לשגות בזיכרון או בהעתקה של הטקסטים — אף שאין 43 זה פשוט כלל ועיקר להוכיח שתופעה כלשהי היא שגגה . אבקש כעת להראות שמצב עניינים כזה מהווה אתגר קשה עד בלתי אפשרי לבלשן הפילולוג המבקש לזהות את השפה המקורית : כאשר מזהים בטקסט צורה מהשפה הגבוהה, על פי רוב אין בידינו אַמַת המידה להכריע אם צורה זו משקפת את השפה הגבוהה של השלב הראשון ( בין שמדובר בשפה הכתובה ובין שמדובר בשפה המדוברת ) , או שמא מדובר בהתאמה לדקדוק של משלבים גבוהים יותר בעת מסירת הטקסט . אמחיש את הקשיים הללו בכמה תופעות . תופעה מעניינת שעמדו עליה בחקר העברית בספרות חז"ל וממשקיה עם הממצאים האפיגרפיים היא הדמיון בין תופעות בלשון התעודות ממדבר יהודה ( מהמרד הגדול עד למרד בר – כוכבא ) ובין תופעות מזרחיות המצויות בארמית הבבלית או בענף הבבלי של לשון התנאים או בעברית של התלמוד הבבלי . יש בהן תופ...
To the book |
|
|