השפות הנחקרות

מ ב ו א | 3 והאיחור משתנים כאשר שוקלים רכיבים שונים של התהליך . הדיון הזה עוקב אחר התהליך שהחל בסורית ובארמית הבבלית עד להשלמתו בלהגים הצפון-מזרחיים של הארמית החדשה ( Northeastern Neo - Aramaic ) , ובכך גם מטפל ביחס שבין הלהגים הקדומים והלהגים החדשים . לצד העיון בלהגים המזרחיים הללו אני בוחן נקודתית נושאים מלהגים אחרים של הארמית . בכמה מקומות אני מעיר על תופעות מן הארמית הארץ – ישראלית המשתקפות באפיגרפיה ממדבר יהודה ( פרק 11 ) ואף בזו המאוחרת ממנה, בגליל ( פרק 9 ) . בהקשר של הדיון בארמית של האפיגרפיה אני עומד על תופעה סגנונית- תחבירית הנוגעת לשינוי בהתאם של צורות הפועל והכינויים ( מעברים מגוף שלישי לגוף שני ) באותו המבע, תופעה אשר מצויה בארמית הזאת ואשר אפשר לזהות כבר בארמית המקראית ( פרק 11 ) . בפרק 10 הדיון מתמקד בארמית יהודית ספרותית של ימי הביניים, הארמית של הזוהר . הפרק הזה מבקש לשוב ולטפל בשאלות יסוד באופייה של הארמית הזאת . זהו "להג ספרותי" שעל פי רוב אינו נכלל בדיונים 3 כפי שיתברר בדיון בפרק הזה, אניעל הארמית, שכן הוא נחשב "מלאכותי" . סבור שיש מקום לשלב גם את הארמית מן הסוג הזה...  To the book