|
|
228 | פ ר ק כ א בפירוש בשנתונים של תרצ"ד ותרצ"ה . בתרצ"ו המירו את המילה שָׂפָה במילה לָשׁוֹן, והתוכנית המוצעת קרויה מאז ואילך "לשון עברית" . והעיר אברהם אבן-שושן שכבר אז היו מי שחשו בהבדל בשימוש בין שני השמות, הראשון מתאים ללימוד בסיסי של השפה והשני ללשון הנחקרת באקדמיה . ואמר מִנַּהּוּבַהּ : "אבל אני לא סברתי 3 מעניין שהחוג ל"שפה וספרות ערבית" התמיד להיקרא בשם הזה ימים רבים, כך" . לא מפני שלימדו בו רק מכינה בערבית . 6 . לבד מהשם "שפה עברית" ששימש בשנתיים הראשונות, יש עוד כמה שימושים הניבטים מתוכניות הלימודים בשנים הראשונות והיום הם נראים מוזרים . ואכן הם ננטשו במשך השנים . למשל מה שנקרא בפי בני הדור שלי והדור שלאחריו "טקסטים מקראיים" נקרא שנים רבות "טכסטים תנ"כיים" . כך הוא לא רק בשנת תרצ"ד אלא אפילו בשנת תשט"ו בקורס שנתן פרופ' טור-סיני ברוב השנים וגם בקורס שנתן בן-חיים בשנת תשי"ג . והמילה טכסטים הייתה נכתבת אז בקביעות בכ"ף . וגם הגרשיים במילה תנכיים נדדו ממקום למקום, או לא הופיעו כלל . על פי רוב כתבו תנ"כיים והטילו את הגרשיים בין הנו"ן לכ"ף ( למשל בשנים תש"א—תש"ג, תש"ה ) , ויש שגררו ...
To the book |
|
|