סוף דבר

122 | פ ר ק י 24 . יודגש כי שלושה מקורות מספרות חז"ל נתנבאו בלשון אחד שהפועל תָּמְנוּ הוא צורת הנסתרים בעבר של בניין קל משורש תמ"ם . אלו הם : ( א ) מטבע הברכה 47 שנקט את הלשון "לא פסקו" בתרגום המיליםשנידון כאן . ( ב ) התרגום הארמי "לֹא תָמְנוּ" . ( ג ) דרשה במדרש איכה רבה : "'חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו', אמר רבי שמעון בן לקיש : משהקב"ה מתייאש מן הצדיקים בעולם הזה, הוא חוזר ומרחם עליהם, הדא הוא דכתיב : 'חסדי ה' כי לא תמנו'" ( פרשה ג כ ) . הוא מדבר על הצדיקים בלשון נסתרים, ואין כאן דיבור על אנחנו . 25 . אפשר לומר כי שלושת המקורות מספרות חז"ל שהובאו לעיל כיוונו לפשוטו של מקרא . היסק זה מתחייב מההקבלה של שתי הצלעות של הפסוק — "חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ / כִּי לֹא כָלוּרַחֲמָיו" . ובכלל זה ניצבת ההקבלה של הפועל תָּמְנוּבצלע 48 ולא מעטיםהראשונה לפועל כָלוּבצלע השנייה . דבר זה אמר מפורשות אבן ג'נאח, הלכו אחריו . 26 . עם זאת מבחינת הדקדוק מדובר בצורה חריגה . היבדלות העיצור הכפול מ"ם—מּ / 49 היינו מצפים לרצף mn > mm nm — במילה תַּמּוּהיא חריגה מהמצוי בעברית . 50 בשם מעין תָּנמוּכמו במ...  To the book