שמות מתחום הדעת

ע ו ל ם ה ל י מ ו ד ב ספ ר ד בר י ם | 79 מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת" ( א 5 ) , "תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת" ( לא 11 ) . מעניין המבנה האחר שבו מופיע כינוי הרמז זֹאת והשם הַתּוֹרָה כשהיחסים התחביריים ביניהם אחרים : "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ( ד 44 ) . הַתּוֹרָה ( אשר שם 16 משה לפני בני ישראל ) — נושא, וְזֹאת ( ולא אחרת ) — נשוא . 23 . לפי דעתי, אמירה חשובה בעולם הלימוד מובעת בפסוק שנשתלב בברכת משה : "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּמֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" ( לג 4 ) . באמירה הזאת יש שני שמות השייכים לעולם הלימוד — תּוֹרָה ומוֹרָשָׁה . יושם נא לב שהשם הראשון הובא בקביעות בספר דברים בצורה מיודעת . כאמור הוא בא כמעט תמיד ביידוע כפול בה' הידיעה ובכינוי הרמז — "הַתּוֹרָה הַזֹּאת", אבל כאן הוא הובא בלא יידוע — תּוֹרָה . אין בכך דבר מפתיע, כידוע, זה הנוהג לרוב בשירה הקדומה — שמות עצם באים בה בלא ה' הידיעה . 24 . אשר למשמעו של השם מוֹרָשָׁה אכן רוב הפרשנים סבורים שמשמעו כשם יְרֻשָּׁה, 17 עם זאת אין לשלול את הדעה ששני השמות —שם נוסף שנגזר משורש יר"ש...  To the book