מנהגים להבטחת הקריאה הנכונה של הטקסט המקראי המשתקפים בתעתיקים קראיים מימי הביניים

מ נ ה גי ם ל ה ב ט ח ת ה ק ר י א ה ה נ כ ו נ ה ב ת ע תי ק י ם ק ר א י י ם | 357 שנוצרו על ידי בעלי המסורה מטבריה . התעתיקים לפיכך הם מקורות משמעותיים 1 לשחזור מסורת ההקראה הטברנית של העברית המקראית . חשוב לציין, שהקראים ייצגו זרם בתוך היהדות שהיה מקורב לבעלי המסורה הטברנים . המסורת של העברית המקראית המשתקפת בחיבוריהם אינה מהווה מסורת קהילתית נפרדת, כמו למשל זו של השומרונים . הקולופונים של המצחפים הקדומים של ספרי המקרא בנוסח המסורה הטברני מעידים על כך שרבים מהם היו בבעלותן 2 כמה מחקרים הראו שהערות המסורה על חלק מן המצחפים שלשל קהילות קראיות . המקרא, כולל כתר ארם – צובא, מכילים אלמנטים שנראה שמשקפים תאולוגיה קראית 3 האם משמעות הדבר היא שכל החוג של בעלי המסורה הטברנים היה ולא רבנית . קראי ? ישנן מספר בעיות בקביעה פשוטה שכזו . המקורות מימי הביניים מתייחסים לכמה דורות של בעלי מסורה, חלקם בני אותה משפחה . הם מעידים על כך שבני משפחתו של בעל המסורה המפורסם אהרן בן אשר היו שייכים לחוגי בעלי המסורה מעל לחמישה דורות . אהרן בן אשר חי במאה העשירית, ולפיכך אשר "הזקן", שהוא סב סבו של אהרן, חי כפי הנר...  To the book