|
|
מ י ו ן פ ע ל י ם ע ב ר י י ם ב מ ס ו ר ת ה ד ק ד ו ק י ת ה ק ר א י ת | 315 לקבוצות הפעלים סימנים מנמוניים ( בערבית עלאמה או רִבאט ; בעברית סימן ) . הסימנים הם מילים עבריות בעלות שתי הברות, כשהתנועה הראשונה במילת הסימן מתאימה לתנועה המשותפת לכל צורות הציווי בקבוצה, והתנועה האחרונה במילת הסימן מתאימה לתנועה המשותפת לכל צורות העבר . למשל, צורות הציווי הַכֵּה ודַבֵּר שייכות לקבוצה שמילת הסימן שלה היא גַּנִּי . הפתח בהברה הראשונה של גַּנִּי מתאים לפתח בצורות הציווי הַכֵּה ודַבֵּר . החיריק בהברה השנייה של גַּנִּי מתאים לחיריק בצורות העבר של הִכָּה ודִבַּר . ברור שבדרך זו הסימנים יכולים לכלול פעלים מטיפוסים שונים . לכן הסימנים מחולקים לתבניות נטייה ( תצריף בערבית ; דרך בעברית ) כדי לכלול ביחד פעלים באותו משקל . למשל, צורות הציווי הַכֵּה, דַּבֵּר, הַשְׁלֵךְ וכַלְכֵּל שייכות לדרכים שונות בסימן גַּנִּי . חיבורים דקדוקיים קראיים המשתמשים בשיטת הסימנים שיטת הסימנים ידועה מארבעה חיבורים דקדוקיים קראיים . שני החיבורים הראשונים שהשתמשו בשיטת הסימנים חוברו בידי המדקדק הקראי המפורסם והפורה ביותר, אבו ...
To the book |
|
|