הפ י ר ו ש 1 לא—בפמה ] לא פתח בפה . הרי זו אמירה מפורשת שמדובר בהגיית פה ולא בסימון בכתב . 3 פתח יקרא ] שוב במפורש : יִקָּרֵא ( או : יִקְרָא ) בפתח . 5 כי ] לא מילית סיבה אלא במשמע 'אשר' : חריג יחיד אשר בו סגול תחת הלמ"ד ואף על פי כן אין השווא הגוי כפתח . הפ י ר ו ש 10 בנקטתין ] בשתי נקודות . לאו דווקא כשצירי בלמ"ד השווא נח, אלא גם בכל תנועה אחרת, כגון יֹאכְלֻהוּ ( שמ' יב, ח, ועוד ) , אֹכְלַיִ ( יר' ל, טז ) , ואין יתר לשונות אכילה מוּצאים מכלל זה ( ראה הדוגמאות בנוסח ב', שו' 2 ) , ואף בהם אין הגיית השווא שונה מן השווא שלפני צירי . בנוסח זה ( כ 2 ) ובנוסחים הקרובים לו ( מאמר השווא, עמ' ל ; אלוני, ד"מ, עמ' 150 ) הובאו, לשם הבלטת הניגוד, צורות מקבילות בעלות כינויי המושא : תֹּאכְלֶנָּה, תֹּאכְלֶנּוּ, יֹאכְלֶנּוּ / תֹּאכְלֵנוּ, יֹאכְלֵמוֹ, וַנֹּאכְלֵהוּ . ואולי באו להוציא מכלל "לשון גרישה" ( להלן קונטרס כו ) שיש בו צורה חריגה אחת מלשון "גרישה" דווקא לפני צירי . לשון אכילה 343 נוסח ב' ( על פי חק ) ( אין ניקוד במקור ) כל קרייה לשון אכילה לא פתח בפמה, כמות לא תאכְלוּ על הדם ( וי' יט, כו ) , ל...
To the book