קונטרס כא — שווא הדומות

9 — 10 אם—לחשון ] אם געיה קודמת לאות הראשונה מן הדומות "בנעימת לחשון" = בניגון, בהגייה . 11 יפתח פיו ] הקורא . באות הראשון ] בשווא שתחת האות הראשון . ואכן כך נאמר במפורש בנוסח מחת"ג , עמ' 66 . 16 גוללם ] כורכם ביחד וקוראם כהגה אחד ( כפול ) , כלומר השווא נח . 17 לא—במלם ] לא ייפתחו, ייבקעו וייפרדו בדיבורם, בשעת הגייתם ( והשווה גם فصح לשון דיבור ברור ) . השווא נח וממילא נשמעת הגיית שתי האותיות כאחת . אפשר שתיבת מִלָּם באה לרמז לכך בכתיב שלה, שהרי היא הצורה המכוּוֶצת ( הגלולה ) בהגייה ( צורת קרי ) , במקום נטיית מֶלֶל — מִלְלָם ( שווא נח ) . 20 וכל —דומה ] וכל מה שדומה לזה, כלומר, וכדומה . 21 וכל—הומה ] כל מי שהומה ( = הוגה, מבטא ) מזה, מהשווא . 22 — 23 הוא—ידמה ] הריהו טועה כעיוור ודומה לבּוּרים . והשווה לשון הירושלמי, תרומות ה, ג ( מג ע"ג [ עמ' 236 ] ) : "היינו טועין בה כמקל הזה שלסומא" . 22 וסומֶה ] צורת בינוני המחויבת מצד החרוז . השווה וְהַחוֹטֶא ( יש' סה, כ ) , וּמוֹצֶא ( קה' ז, כו ) , ועוד, וכן בניקוד הבבלי סומַא ( ייבין, בבלית, עמ' 664 ) . 10 תקדום ] תקדים ק 2 ס , תנעים במ 5 ♦ בנעימ...  To the book