קונטרס טז — שווא ויו"ד

הפ י ר ו ש 1 דסמיך—שוא ] שסמוכה לה לפניה אות בשווא . — יש בנוסח תערובת עברית וארמית, והדוגמאות המקוצרות שבו מעידות שלפנינו קיצור ועיבוד נוסח מלא יותר, מעין נוסח א' המקורי . מתקרי—אחת ] נקרא השווא בחיריק . כאן שם הסימן הגרפי "נקדה אחת" הוא אפוא כינוי לתנועה עצמה . 2 בְּיוֹם—לְיָקִים ] בכולן השווא במילית יחס, ואין דוגמה בווי"ו החיבור . כנראה אך מקרה הוא . לְיֶשְׁבְאָב ] לא מצאתי ניקוד זה בנוסחאות מקרא שלנו, אך הוא אפשרי ( עיין חילופי נוסח גי"ת ) , ולא היה מקום לתקנו נגד שני כתבי יד המנקדים כך . בנוסחינו : לְיֶשֶׁבְאָב, וכן ט 19 . ואין נפקא מינה לענייננו . 3 מתנקד—אחת ] חזרה לשם חיזוק הנאמר : אף על פי שהאות מנוקדת בשווא היא נקראת בחיריק . מתנקד ] בלא ניקוד עשויה הצורה להיות ארמית ( מִתְנְקֵד, מִתְנַקַּד ) או עברית ( מִתְנַקֵּד ) . מנקדו של ל 1 בחר כאן בעברית, אך בהמשכו ארמית ( וּמִתְקְרֵי ) . הפ י ר ו ש 1 כל—ליוד ] ניסוח אחר של נוסח ב' . שפלתא—לעולם ] לעולם נהגה חיריק . ראה גם קונטרס יא ( התוספת על פי פ 2 , שו' 10 ; נוסח ב', שו' 8 ; נוסח ג', שו' 9 ) . 3 כל—זה ] משפט זה מצוי גם בנוסח א' וב...  To the book