|
|
אדדד ורמהבתי | 65 לא נזקקו עוד לממתקים, לסמים או לאלכוהול, וגם לא לרגיעה שבמשחקי מחשב או בצפייה בטלוויזיה . השעות הנוספות בעבודה איבדו את משיכתן, והם לא ראו טעם ברדיפה אחר כסף וכוח . התחושה של להיות נאהבים הפחיתה משמעותית את הצורך שלהם במשהו נוסף, או את העניין שלהם במשהו . החיים היו מלאי חדווה ובני הזוג הרגישו כיחידה אחת . כשיחסי האהבה הגיעו לשיאם, קרנו הרגשות החיוביים העזים האלה החוצה, וכללו הכול ואת כולם . האנשים הרגישו אוהבים יותר ומחוברים יותר עם אלה שבסביבתם . יש ביניהם שאף זכו להתגברות התודעה הרוחנית, לתחושה של אחדות פנימית ולתחושת קשר עם הטבע כמותה לא חשו זמן רב . הם ראו את העולם לא מבעד לעדשות קצרות הראייה של מצבם הפגוע, אלא מבעד לעדשות החלקות 1 והמלוטשות של טבעם המקורי . לין ופיטר, בני הזוג שתוארו בסוף הפרק הקודם, סיפרו שבתחילת תקופת אהבתם בילו יום אחד בטיול בעיר ניו-יורק . אחרי ארוחת הערב הרגישו דחף לעלות לראש בניין האמפייר סטייט כדי לראות את שקיעת השמש מהמצפה . הם אחזו ידיים והביטו למטה אל אלפי האנשים המתרוצצים ברחוב מתוך רגשי חמלה - כמה חבל שאנשים אלה אינם שותפים לעונג העיל...
To the book |
|
|