פרק יב: עיון ב"שער חלוק טעם הדבור וענינו" בחיבור הדקדוקי הקראי "מאור עין"

154 | פ ר ק י ב פרק זה עוסק בחלוקה של המשמעויות המובעות בדיבור לסוגים שונים . וכך הוא נפתח : 4 והשאלה ומצות עש֞ ה֞ ומצות לאכמה המה עניני הדבור ? עשרה . והמה הגדה תעשה והבקשה וההזכרה והחפץ וההסגלה והתאוה וההפלאה . הצירוף ענייני הדיבור מתרגם את הצירוף معاني الكلام ( מעאני אלכלאם ) 'משמעויות 5 כלומר בתחילת הפרק נשאלת השאלה כמה משמעויות מובעות בדיבור, הדיבור' . והתשובה — עשר משמעויות, וכל אחת מהן מצוינת במונח : הגדה, שאלה וכו' . ומה פירוש כל אחד מן המונחים האלה ? בכך עוסק המשך הפרק . המשמעות הראשונה : ופתרון אלה העשרה : ההגדה זו היא כמ' תאמ' עשה י'י , ברא י'י , שמודיע ומגיד כי עשה י'י ית' שמ' . וכן כל עושה ודמ' . 6 לפי הנאמר כאן, המשמעותהמונח הגדה מתרגם את המונח הערבי خبر ( כ'בר ) 'חיווי' . של הגדה היא זו המובעת למשל במבעים "עשה ה'" ( שמ' יד 31 ועוד ) ו"ברא ה'" ( יר' לא 21 ) , אשר מודיעים ומגידים בהם שה' עשה משהו . המחבר מציין כי המשמעות הזאת עשויה לחול על כל עושה — תרגום של فاعل ( פאעל ) במובן 7 — ועל מקרים דומים ( שמא הכוונה לנושא במשפט'נושא במשפט פועלי' שמני ) . המשמעות השנייה : השאלה —...  To the book