|
|
ה מ ר כ י ב ה ע ב ר י ב ד ר ש ו ת ה א י ט ל ק י ו ת ש ל ר ' מ ר ד כ י ד א ט ו | 349 הייתה ידועה לכל שומעיו, ובמקרים אלו הוא הסבירהּ . בהסבר הזה לא היסס רמ"ד להטות את המילה ולגזור ממנה צורות אחרות . כך, בהסבירוֹאת משמעות הפועל שָׁתַל יצר ממנו שם פעולה במשקל קְטִילָה . ומכאן שהדקדוק העברי הבתר-המקראי הפשוט היה מחוּור לשומעיו יותר משהיו מחוורות לו משמעויות שורשים מסוימים : "סֵיגְוִיטָה פוֹאִי אִיל בַעָל הַמֶדְרַש וְהָיָה כְעֵץ שָתוּל עַל פַלְגֵי מָיִם שְשָתְלוֹ הַקַבַ"הֻ בַתֵיבָה ( קֵי אַנְדאוה ) עַל פְנֵי הַמָיִם ( לַה שְתִילַה אֵ'י אִיל סְטְרַאפַייַנְטָארֵי אוּן אַלְבֵירוֹ דַא אוּן לוֹקוֹקַטִיווֹאֶי רִיפְיַיאנְטַרְלוֹאִין אַלְטֵר לוֹקוֹבוֹנוֹ ) " ( "כעץ שתול על פלגי מים", ששתלו הקב"ה בתיבה [ שהלכה ] על פני המים < כוונת הדברים לנח > [ השתילה 14 גם במקרים היא עקירת עץ ממקום רע ונטיעתו במקום אחר טוב ] ; 12 א 18 — 19 ) . אחרים יצר רמ"ד שמות פעולה מִפועל שהשתמש בו במובאה ממקור עברי . לדוגמה : "עַל כֵן לֹא יָקוּמוּרְשַעִים בַמִשְפָט אִין לְ-אַלְטְרוֹעוֹלָם נוֹן אַרַאנֹו תְקוּמָה קְוָאנְדוֹ דִ...
To the book |
|
|