|
|
מ ס ו ר ו ת ה נ י ק ו ד ב ד פ ו ס י ה מ ח ז ו ר ה אי טל ק י | 199 הטכניים יש לציין את השימוש בסימן הרפה, הקיים בדפוס שונצינו והנפוץ במיוחד במחזור פאנו, אך נעדר לגמרי בדפוסי בולוניה ומנטובה ( ובדפוסים הבאים אחריהם ) . יש קווים שמקרבים את ניקוד ש למסורת הניקוד הארץ-ישראלית טברנית . בין הקווים האלה בולט סימון הנקודה הדיאקריטית בשי"ן הימנית לא מעל הזרוע הימנית אלא בתוך האות, בין הזרוע המרכזית לזרוע הימנית . כמה דוגמות : הָרִאשּוֹנָה, בְרֵישָּא, בִכְלֵי שָּרֵת, וְשֶּל מוֹעֲדוֹת ( 2 ב ) ; שִּמְעוֹן בְנוֹאוֹמֶר ( 107 ב ) . שימוש זה נפוץ מאוד בכל חלקי הסידור, אם כי הסימון הרגיל ( שׁ ) נפוץ מעט יותר . לעתים הסימון כפול : זְמַן קִרְיַת שְּׁמַע ( 69 ב ) . ולעתים אנו עדים לבלבול בין השי"ן הימנית לשמאלית, הצפוי באזור שונצינו : רְבִי יְהוּדָה הַנָשִּיא ( 109 ב ) . סימון זה מתועד — אם כי הוא נדיר ביותר — בדפוס פאנו : מִשְּקַל שִבְעִים שִבְעִים מָנֶה ( פיטום הקטורת ) . ציונה של הנקודה הדיאקריטית בדרך זו ( שּ ) היא מסימני הניקוד הארץ-ישראלי 34 והיא אינה מתועדת בכתבי היד של מחזוריטברני והמסורת הקדם אשכנ...
To the book |
|
|