192 אורית ונטורה - חן בכל קטגוריה, כפי שנעשה לאורך כל הספר . הקשר בין הפרט לסביבתו, או בין הסובייקט לאובייקט, נע בין צורכי התמזגות לבין צורכי נפרדות . על פי רוב התיאוריות, החל מפרויד ואילך, שני סוגי הצרכים גם יחד מהותיים וחיוניים, הן בהתפתחות הפרט בתחילת חייו הן בהתפתחותו הפסיכולוגית בהמשך . מנקודת מבט זו, תינוקות מתקשרים עם אובייקטים בסביבתם וכך רוכשים לעצמם, במרוצת הזמן, בעלות נפשית על גופם, על זהותם ועל נפשם . תיאורטיקנים שונים נתנו לתהליך זה, של שימוש באובייקט כדרך להתפתחות, שמות רבים ומגוונים, כגון "טרנספורמציה של אלמנטים ביתא לתפקודי אלפא" של ביון ( Bion, 46 : 2001 ) , "העמדות" של קליין ( 2003 ) , "שלב הסימביוזה" ו"שלב ההיפרדות-אינדיווידואציה" של מאהלר ( 1971 Mahler, ) , "מרחב מעברי" ו"שימוש באובייקט" של ויניקוט ( 2003 ) , "זולתעצמי" של 35 "מודעות טרום-מילולית" ותחושת "גרעין קוהוט ( 2009 Kohut, ) , עצמי" ( nuclear self ) של סטרן ( 1994 Stern, ) , או "העצמי הנובט" ו"העמדה האוטיסטית-מגעית" של אוגדן ( 2001 : 60 ) . הוגים אלה מכירים בכך שחוויית ההיפרדות וההכרה בהבדלים הקיומיים, למול ...
To the book