|
|
150 | נ ספ ח י ם נ 3 . פאה ז, ז כרם שכולו עוללת — ר' אליעזר אומ' : לבעל הבית ; ר' עקיבה אומ' : לעניים . אמ' ר' אליעזר : "כי תבצור לא תעולל", אם אין בציר מנין עוללות ? אמ' לו ר' עקיבה : "וכרמך לא תעולל" — אפילו כלו עוללת . אם כן למה נאמר "כי תבצור לא תעולל" ? אין לעניים בעוללות קודם לבציר . נ 4 . דמאי ב, ג המקבל עליו להיות חבר — אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש, ואינו לוקח ממנו לח, ואינו מתארח אצל עם הארץ, ולא מארחו אצלו בכסותו . ר' יהודה אומ' : אף לא יגדל בהמה דקה, ולא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק, ולא יהא מטמא למיתים, ומשמש בבית המדרש . אמרו לו : לא באו אלא + [ אילו ] לכלל . נ 5 . כלאים ג, ז דלעת בירק — כירק, בתבואה — נותנין לה בית רובע . היתה שדהו זרועה תבואה, ומבקש ליטע בתוכה שורה של דילועים — נותנין לה עבודתה ששה טפחים . אם הגדילה — יעקור מלפניה . ר' יוסה אומ' : נותנין לה עבודתה ארבע אמות . אמרו לו : התחמיר זו מן הגפן ? אמ' להם : מציאנו שזו חמורה מן הגפן, של-גפן יחידית נותנין לעבודתה ששה טפחים ולדלעת יחידית בית רובע . נ 6 . שביעית ה, א בנות שוח — שביעית ! יש להן ! שנייה, שהן עושות לשלוש שנים ....
To the book |
|
|