פרק 4 ק מרקס המורה | 91 החברתי "פרולטריון" חופפים זה לזה, לפחות עקרונית, אם לא זהים למעשה . או שהחלוקה הפונקציונלית של הכלכלנים — כלומר הסבר הדרך שבה הכנסות מופיעות כתשואות של שירותים יצרניים, בלי קשר לשאלה לאיזה מעמד חברתי משתייך כל אחד ממקבלי התשואות — נכנסת לשיטה של מרקס רק בצורה של חלוקה בין מעמדות חברתיים, וכך מקבלת קונוטציה שונה . או שלשיטת מרקס הון נחשב להון רק כשהוא נמצא בידי מעמד קפיטליסטי מובחן . אותם הדברים, כשהם נמצאים בידי הפועלים, אינם נחשבים להון . כך שאין ספק : החיוניות נכנסת לתוך הניתוח . תפיסות הרפאים של הכלכלה מתחילות לנשום . התאורמות האנמיוֹת נהפכות לפמליה של רעש, אבק ומהומה . עם כל איכותו הלוגית, זהו אינו עוד סתם היגד על המאפיינים הלוגיים של מערכת של הפְשָטוֹת . זוהי משיחת מכחול הצובעת את הערבוביה הפרועה של החיים החברתיים . ניתוח כזה לא רק מעביר משמעות עשירה של מה שכל הניתוחים הכלכליים מתארים, אלא גם מאמץ שדה רחב יותר : הוא מוסיף לתמונה כל סוג שהוא של פעולה מעמדית, בין שפעולה זו תואמת את הכללים הרגילים של תהליך העסקים, ובין שלאו . מלחמות, מהפכות, חקיקה מכל הסוגים, ...
To the book