קולה של השירה בשיחת המין האנושי

178 הרציונליזם בפוליטיקה השיח הארגומנטטיבי — קולו של “המדע” . כל שאר הקולות נהנים מהכרה אך ורק בשל יכולתם לחקות קול זה . אמנם אפשר להניח כי ניבי האמירה השונים שמהם מורכבת האינטראקציה האנושית הנוכחית נפגשים במקום כלשהו וכי צירופם יוצר מגוון מסוג זה או אחר . אך לתפיסתי, הדימוי למקום מפגש זה איננו חקירה או טיעון, כי אם שיחה . במהלכה של שיחה המשתתפים אינם עוסקים בחקירה או בהתדיינות . הם אינם צריכים לגלות שום “אמת”, הם אינם צריכים להוכיח שום טענה, הם אינם צריכים להגיע לשום מסקנה . אין ברצונם ליידע, לשכנע או לסתור זה את זה, ועל כן כושר השכנוע של אמירותיהם אינו מותנה בכך שהכל ידברו באותו הניב . הם עשויים להיבדל זה מזה בלי לחלוק זה על זה . עשויים להיות בשיחה קטעי טיעון, כמובן, ולא נאסר על הדובר להיות דמונסטרטיבי ; אך ההנמקה אינה שלטת ואינה בלעדית, והשיחה עצמה איננה בגדר טיעון . על מנת לחמוק מן המסקנות, בחורה עשויה להפטיר הערה שנראית לא-רלוונטית להחריד . אולם, לאמיתו של דבר, במעשה זה היא מבקשת להפוך את הטיעון, המייגע בעיניה, לשיחה שבה היא מרגישה יותר בנוח . בשיחה, נדמה כי ה“עובדות” מופיעות רק כ...  To the book