|
|
עד כאן יעקב אחימאיר 64 בפעם הראשונה אתה יוצא, יעקב, מן הקן החם של בית ההורים . לעתים קרובות היית מביע מורת רוח לפקודות והערות של אמא . עכשיו תצטרך לשמוע הערות ופקודות לא מאמא ואבא, אלא מאנשים זרים . . . והמשרת בצבא צריך לדעת את חוכמת נתינת הפקודות ואת חוכמת קבלתן . חייל צריך להיות גם אדון וגם עבד . ואני יודע כמה קשה יהיה לך . וזהו עיקר השפשוף בצבא . למלא פקודות לעתים טיפשיות, מזיקות . ולמרות זאת למלאותן ללא ריטון כלשהו שבלב . חייל טוב אינו 38 אלא החייל הצייתן . ובל תהרהר אחר החייל העושה 'שוויץ', מידותיהם של מפקדיך . הם בשר ודם ולהם נמסרה אחריות רבה . הינך הולך בעוד ימים לשרת בצבא ישראלי . הייה מאושר, ילדי . כי אושרך — אושרנו . אין לנו אושר אחר מלבד ההכרה שאתם, ילדינו, מאושרים ובנים טובים לנו, לעמנו, לארצנו, לאלוקינו . שלך, אב"א . חלק מההערכות שביטא אבא במכתבו התגשמו והיו למציאות בשנות השירות שלי, זאת אף כי בימי חייו לא שירת אבא בצבא — גם לא במדינות שחי בהן בצעירותו . שירותי הצבאי היה קשה עליי . השירות בגדוד שריון היה כרוך בכושר גופני, ואני לא הייתי בשיאו, בלשון המעטה . רבים מחבריי ליחי...
To the book |
|
|