|
|
קממ 11 : קדימודקת 197 העדן עלי אדמות, הכול מוצדק : הדרה, הדבקת סטיגמות, ובסופו של דבר גם השמדה תעשייתית של כל קבוצות האוכלוסייה שלא תואמות את הדימוי האידיאלי . בשתי הדוגמאות ההיסטוריות האלה, החברה האוטופית החדשה נוצרה באמצעות יישום חסר רחמים של היגיון איתן כסלע ( ראו בפרק השביעי ) . עם זאת, תהיה זו שגיאה קשה לזהות את תופעת הטוטליטריות רק עם משטרים טוטליטריים . באנושות מתקיים תמיד זרם טוטליטרי תת-קרקעי, הכולל ניסיון לנווט ולשלוט בחיינו בדרכים מרחיקות לכת ועל בסיס ידע טכני ומדעי כביכול . החשיבה הטכנוקרטית מתבססת על שני יסודות . מצד אחד, היא יוצרת דימוי חיובי של איזה גן עדן מלאכותי, כזה שיושיע אותנו מכל צרה ומצוקה . מצד שני, היא כופה את עצמה על החברה באמצעות טיפוח חרדה, והצורך למצוא לה פתרונות . כל "מושא חרדה" שצץ בחברה שלנו בעשורים האחרונים — טרור, בעיית האקלים, נגיף הקורונה — רק העניק לתהליך הזה תנופה נוספת . איום הטרור מוביל בהכרח לצורך במנגנון מעקב, וכפועל יוצא — הפרטיות שלנו נתפסת כלוקסוס חסר אחריות ; כדי לשלוט בבעיות האקלים, עלינו לעבור לבשר מודפס במעבדה, למכוניות חשמליות ולחברה מקו...
To the book |
|
|