|
|
245 קסירר והיידגר נפגשים בדאבוס ( 1944 ) בפרק שכונה "מפתח לטבע האדם : הסימבול" . בפרק זה קסירר מציב את הסימבול לא רק כמפתח הטרנסצנדנטלי לכל ידיעה אנושית של הניסיון אלא גם כמושג שסביבו אחדות התודעה העצמית מתלכדת . מתוארת כך, היא שונה מהאגו הלוגי הטהור של קאנט . עבור קסירר, בן האדם הוא animal symbolicum ( בעל חיים סימבולי ) ולא כפי שקאנט ואריסטו דרשו, animal rationale ( בעל חיים לוגי ) . סימבוליזם, ולא רציונליות, מותיר את האדם מהבהמה, 171 האדם אינו חי רק כי רק בו התבונה האנושית באה לידי ביטוי . בהתאם לצרכיו המיידיים ולתשוקותיו . הוא חי בממד אחר של הממשות, זה של הסימבוליזם . הסימבולים לוקחים חלק בכל תחומי ההישגים התרבותיים - שפה, אמנות, דת ומדע - כ"עבודות" שהן תוצרי הפעילות הרוחנית של האדם . אנושי משמע להיות מעורב בפעילות סימבולית, באקטים של יצירת מובן . אכן, לא ניתן לגשת אל הממשות באופן ישיר, אך ניתן להתקרב אליה דרך הסימבולים שהאדם יוצר בעצמו . סימבולים הם ההישגים האנושיים המציגים את שלא ניתן להציג ; הם המופעים של כוח הדמיון האנושי החושב . הממשות אינה צבר של דימויים נתונים שחודרים באופן ...
To the book |
|
|