|
|
32 נועם תירוש שנכתבה על קפקא ויצירתו ניתן דגש כה גדול על יחסו לכתיבה, אומנות הסיפור, ועל חייו שעברו בצל החשש המתמיד מחוסר יכולתו לעסוק בכל דבר אחר מלבד הכתיבה . קפקא מתאר ביומניו ומכתביו לילות זוועה ולחץ שבהם ישב וכתב ללא הפסקה, אך באותה אימה משתקת הוא מתאר גם את התקופות שבהן לא יכול היה לכתוב כלל . כמו אמן הצום, גם קפקא לא יכול היה לוותר על אומנותו, אומנות הכתיבה, אך לא תמיד הצליח לשאוב ממנה הנאה . באחד הקטעים המוכרים ביומנו, המצוטט במלואו בביוגרפיה המקיפה של ריינר שטאך, כותב קפקא שאינו יכול לדמיין את חייו ללא הכתיבה, ושחיים ללא כתיבה בהכרח מסתיימים בשיגעון . קפקא היה אדם כותב גם כשלא כתב . אבל כותב שאינו כותב הוא כמו ״מפלצת המזמינה שיגעון״ . הכתיבה עצמה, כתב קפקא, היא 27 והרי פרס נפלא, תשורה נהדרת עבור אלו ״המשרתים את השטן״ . זהו קפקא שביקש להשמיד כל פיסת ספרות שאי פעם כתב . קפקא, טוען בהקשר זה הביוגרף ניקולס מארי, ביקש להשמיד את עצמו . * * * מלבד הכתיבה ומשמעותה בחייו, קפקא כתב ועסק רבות בסוגיות הקשורות לזיכרון ושכחה . אולם בעוד ש״קפקא הכותב״ היא תמה מרכזית בכתיבה הפרשנית והביוגרפית...
To the book |
|
|