אחרית דבר

222 ענת רובינשטיין החזן כמתווך המודרנה פיליפ בוהלמן מתאר את מקומו ותפקידו של החזן של שנות מפנה-המאה . החזן מהווה דמות של שגריר במפגש שבין מסורת למודרנה . לשיטתו, החזן הפך להיות שלוחה של הקהילה לתוך העולם הלא-יהודי, וההיפך . מכיוון שהיה סוכן משמעותי בהגדרת האג׳נדה המוזיקלית של הקהילה, הוא הפך למעין גשר של מומחיות ( גשר פרופסיונלי ) , או מתווך, בין מה שמכנה בוהלמן ה- 413 selfness של הקהילה וה- otherness של הסביבה הלא-יהודית . ניתן לבחון את מינקובסקי כמתווך או שגריר כזה . בהתבטאויותיו בזכות שילוב ה"רגש״ עם ה״סדר״, הוא מבקש ליצור גשר בין ה- selfness של האותנטיות היהודית ה״מזרחית״ ובין ה- otherness של השפה המוזיקלית הפוליפונית ה"מערבית״ . סדר היום המוזיקלי שיצר ( עם נובקובסקי ) בבית הכנסת הברודי מעיד על היותו של מינקובסקי הגשר בין פנים לחוץ, ולא מעט בזכותו הפך מוסד זה למרכז מוזיקלי מוביל באודסה בכללותה . פעילותו הציבורית וכתיבתו על המוזיקה היהודית הן ביטוי לייצוג של הפנים כלפי החוץ . מנגד, הכנסת עוגב לבית הכנסת, החלת שירת נשים ויישום שפה מוזיקלית מערבית הם הכנסה של החוץ פנימה, כמו גם כתיבתו...  To the book