|
|
67 חזן המשוררים באודסה ההסתייגויות, ״הרושם של ההופעה החדשה הזאת, הניקיון והסדר, היה גדול על כל הנאספים, ובמיוחד עליי . כמעט פרחה נשמתי 103 מהמחזה הזה״ . לאחר הגיעו לגיל מצוות, קיבל מינקובסקי את ״הצעת העבודה״ הראשונה בתור ש״ץ בעיירה . הפעם העמידוהו לפני העמוד להגיד את ה״הלל״ . הוא היה נבוך בהתחלה, אולם לאחר שהתגבר על מבוכתו, שר בקול גדול וסלסל בנועם קולו - ו״זה היה תחילת ה'חזנות' שלי״ . לאחר נישואיו בגיל 16 לחיה-קלרה, מינוהו לשליח ציבור ב״בית המדרש הסטיפונאי בשדה-לבן״ ( בית המדרש של חסידות סְטֶפִּין שמרכזה בווֹלִין ) . כבר אז התחיל מינקובסקי להרגיש כי המקום צר עליו וכי הוא שואף לפרוש כנפיו לקריירת חזנות משמעותית יותר בעולם הגדול : ״התחלתי להכיר כי לא זו הדרך לפניי להישאר לצמיתות 'עני ממעש', בעל תפילה אומלל באיזה בית מדרש בעיירה ; התחלתי מרגיש בליבי תביעה עצומה לנסוע 104 למרחקים, לשם, לעולם הזמרה הגדול, ללמוד ולשמוע״ . מינקובסקי התלבט זמן-מה לאן לנסוע ואצל מי ללמוד, ולבסוף החליט לנסוע לקישינב ללמוד אצל החזן ניסי בלזר ( ״ניסי, ניסי, בעל השם הגדול, היה טיפוסי : שחור, צנום ומכוער, ובעל חוטם...
To the book |
|
|