אחרית דבר - ההעברה הנגדית בפעולה

חשיפת התשוקות הלא מודעות האלה אינה עוזרת להחליט אם לאינטואיציה יש על מה לסמוך ורק מגבירה את המבוכה . ואם כל "האינטואיציה" הזאת אינה אלא תוצאה של התשוקה ? ידוע הסיפור על המהמר הכפייתי : הוא מפסיד סכום נכבד ברולטה, יוצא מהקזינו לפני שיפסיד הכול ובדרכו הביתה שומע קול קטן אומר לו " ,20 02" . הוא חוזר נלהב לקזינו, שם את כל הכסף שנותר בכיסו על ,20 יוצא ,19 והוא שומע את הקול הקטן אומר "פאק, פאק, פאק" . תמיד עניינו, ריתקו אותי המצבים האלה שבהם ההעברה הנגדית מצביעה על עמדה הנוגדת את ההיגיון ואף מכתיבה אותה . מן הנמנע להכריע בו במקום בין אדון למשרת . האנליטיקאי נאלץ אז לפתוח במונולוג פנימי ארוך, למעשה דיאלוג בין האינטואיציה להיגיון, בין התשוקה לתסכול, בין האדון למשרת, בלי לדעת ממש מי הוא מי . השיח הפנימי הזה, הן בפגישה, אולי בחלום בהקיץ, והן מחוץ לפגישה, אולי בחלום הלילה, אמור לאפשר את פתרון החידה . ישנן סיטואציות קליניות שבהן הידע הפסיכיאטרי הוא יועץ רע . לפני שנים רבות טיפלתי במרפאת חוץ במטופלת שקיבלה אבחנה ברורה וחד - משמעית : סכיזופרניה פרנואידית . היא חזרה והתלוננה שהמאהבת של בעלה מטרידה או...  To the book