|
|
לרקוד עם דמעות בעיניים 143 תל אביב — מתפוגג ואת מקומו תופסת תחושה חריפה של שחרור . כביכול, קירותיו העבים של המקום עשויים אוויר הרים משכר . המבקרים הקבועים צרבו בכל אורח חדש את הרושם שאין דבר אחר בחיים זולת להימצא שם . מוסיקה השתוללה שם ללא חוק . לעתים התנגן אותו שיר עשרים פעמים ברציפות ולעתים השתרר שקט של חצי שעה בין שיר למשנהו . את השקט הזה הפרו פה ושם צלילים, שהוקלטו דקות אחדות קודם לכן מהרמקולים של המועדון עצמו באמצעות רשמקול ענק, שניצב על הדלפק . אנשים הצטופפו שם במשך לילות שלמים בתוך ריבוע דימיוני, שצלעותיו לא ארכו יותר משלושים סנטימטר, כאילו יענשו קשות אם יחרגו ממנו . נערות דקיקות חיטטו בתחתוניהן כאילו היה מדובר בארנקיהן . מדי פעם ניתן היה לראות מישהי או מישהו ממררים בבכי של פורקן . אט – אט הפך המועדון ממקום מפלט מהחיים לבסיס היחידי שלהם" . 218 תחושת המפלט לא הייתה מקרית . בלייני ה"אנדרגראונד" היו זקוקים למקום שבו יוכלו להרגיש בנוח . הכינויים הלעגניים שקיבלו הפאנק והגל החדש ) העיתונות הממוסדת לא באמת התעניינה בהבדלים בין הז'אנרים . לדידה, כל מוזיקת גיטרות רועשת עוררה אי – נוחות (...
To the book |
|
|