851׀ פילוסופיה — כפ י שלימדתי את הכלב שלי כשאבין שאני מנקה את השיניים שלי עם משהו בטעם הבל הפה של מונטי . "בחייך חבר, בוא נצא," אמרתי . "לא סיימנו עם המטאפיזיקה . " הוא נעץ בי מבט עגמומי . היה ברור שמבחינתו, רק סדיסט יגרור אותו החוצה למזג האוויר האיום הזה . צעדנו לגינה הקטנה שבפינת הרחוב, שהיתה חשוכה ונטושה בשעה הזאת . בקיץ החם שזה עתה נגמר, חסרי בית עשו להם מיטות מארגזי קרטון וישנו מתחת לעצים . אבל עכשיו היינו לבד . התיישבתי על ספסל באורו הניאוני העמום של פנס רחוב סמוך, בזמן שמונטי רחרח את העצים העייפים והטיל את מימיו באי-חשק . ואז הוא ניגש אלי והניח את כפותיו על ברכי . "בוא," אמרתי, וציפיתי שהוא יקפוץ עלי, אבל הוא המשיך להביט בי, עיניו השחורות משקפות את פנסי הרחוב . אז הרמתי אותו, והוא התכרבל בחיקי, מבקש להתחמם בלילה הצונן . "נוח לך ? " הוא נאנח והמשיך להתחפר מתחת למעיל שלי, מחפש עוד קצת חום . "ראינו כיצד ההוגים הקדם-סוקרטיים שרצו להבין את העולם פירקו אותו ליסודות ולמרכיבים שיוצרים אותו, ואז בנו תאוריות קוסמולוגיות מורכבות כדי להסביר את מקומנו בו . אחדות מהתאוריות האלה היו מעניינות, ...
To the book