|
|
881׀ אמ נ ות החיים הטובים וככל שאנחנו ממלאים אותו בדברים שנוגעים לתחום ההתמחות שלנו, כך נשאר פחות מקום לידע כללי . אתם כנראה מוחים עכשיו בזעם . אני ? מוגבל לדבר אחד בלבד ? אף אחד לא רוצה להיות כזה . אנחנו מעדיפים לראות את עצמנו כאנשי אשכולות, כאוצרים ( כמו מחבר הספר הזה ) או כאנשים מרושתים היטב . אנחנו מספרים בהתלהבות על ההיקף הרחב של העבודה שלנו, על תיק הלקוחות המגוון שלנו, על כמה שכל פרויקט חדש מרגש אותנו . כולנו רואים את עצמנו כאנשים ורסטיליים ולא כמומחים ששדה הראייה שלהם מצומצם . אבל אם מסתכלים על המספר האינסופי של תחומי ההתמחות — מתכנון שבבי מחשב ועד מסחר בפולי קקאו — יקום הידע המשוער שלנו מתכווץ פתאום לתחום נישתי זעיר . אנחנו יודעים יותר ויותר על פחות ופחות . במילים אחרות, ככל שהמומחיות שלנו גדלה, הבורות הכללית שלנו עולה על גדותיה . כדי לשרוד אנחנו מסתמכים על אינספור עובדים נישתיים, המסתמכים בתורם על עובדים נישתיים אחרים . או שאולי אתם חושבים שתצליחו בקלות להרכיב לעצמכם טלפון סלולרי חדש ? הנישות האלה צומחות מהאדמה כמו פטריות אחרי הגשם . הן מעולם לא התרבו במהירות מוגזמת כמו שקורה ...
To the book |
|
|