44׀ אמנות החיים הטובים על הלבוש, אבל מציינת שהשעון לא ממש מתאים להופעה, או לפחות לא לדרך שבה בחרתם לצרף את הפריטים אלה לאלה . היא רוכנת מעל השולחן באמצע שטף הדיבור, לוקחת את כוס היין שהרגע הזמנתם, מורידה הכול בלגימה אחת ומתנצלת : "סליחה, אבל הייתי ממש-ממש צמאה ! " אחרי שהיא מסיימת את המנה הראשונה, היא מניחה את הראש על השולחן ונרדמת — ומשאירה אתכם לכודים בקו האש של מבטי האנשים הזרים . חמש דקות אחר כך, כשהספגטי מוגש, היא מתעוררת, מתמתחת בפיהוק חייתי וצוחקת : "אני פשוט לא עצמי בלי איזו תנומה קצרה" . היא מרימה שרוך ספגטי אחרי שרוך ספגטי, מטביעה אותם ברוטב באצבעותיה, מפילה אותם לתוך פיה ומכריזה : "הרבה יותר כיף לאכול ככה" . ואז, כי היא "פשוט חייבת להוריד את זה מהלב", היא מתארת את כל החלומות שהיו לה בלילה — הכול שטויות גמורות — אבל אתם כבר הזמנתם חשבון . וזה, קוראים וקוראות יקרים, זיקוק גס של אותנטיות בצורתה הטהורה ביותר . בספרו "מראה, מראה" מספר הפילוסוף הבריטי סיימון בלקבּרן על טקס הקבורה של צ'רלס דרווין במנזר וסטמינסטר . ויליאם, בנו הבכור של הביולוג הגדול ( והמספיד החשוב מכול ) , ישב בשור...
To the book