אלי בוסקילה: "התהלכתי בהרגשה של קטסטרופה העומדת להתרחש"

החלטות משנות חיים ( ומוות ) ׀ 205 במחנה מדי פעם בתקופה שלמדה בתיכון . אני הייתי בן 24 והתעסקתי עם כל בנות הקצינים . היו במחנה הנופש הרבה בחורות צעירות — חדרניות, מלצריות ופקידות — ומבחר הגברים היה מצומצם . היינו רק ארבעה גברים צעירים, שניים מאיתנו רווקים . יצאתי לבלות עם רוב הבחורות שעבדו במחנה, אבל עם אשתי לעתיד לא יצאתי . הקצינים הבכירים שהגיעו לנופש עם משפחותיהם הסתכלו עלי בעין עוינת . הם לא רצו שאתקרב לבנות שלהם משום שהייתי מרוקאי . הם אמרו לי את זה בפירוש . הם כולם היו אשכנזים . גם אשתי לעתיד היתה בתו של קצין בכיר ממוצא פולני . בשלב מסוים קבעתי איתה פגישה ויצאתי איתה . הוריה התנגדו לקשר בינינו, אבל אני התאהבתי בה מאוד . יום אחד אבא שלה קרא לי ואמר : "אין לי שום דבר נגדך, אתה בחור נחמד, אבל אני לא רוצה שהבת שלי תצא איתך כי אתה טבח מרוקאי . אני רוצה שהיא תצא עם עורך דין או רופא אשכנזי . " אמרתי לו : "אני את הבת שלך לא אעזוב, אבל אם היא רוצה לעזוב אותי, שתגיד לי, ומייד אלך . " אנחנו אהבנו זה את זה ונשארנו יחד למורת רוחם של הוריה . אביה הציע לה אוטו חדש ונסיעות לחו"ל בתנאי שתעזוב אותי...  To the book