|
|
בתחילה, היא נראתה קצת המומה . "אל תדאגי," אמרתי . "אני יכולה לעזור לך להקל את העומס במקום זה . " הבעת הפנים שלה שידרה לי, שגישה כזאת מעולם לא עלתה על דעתה . זה לא הפתיע אותי . אני פוגשת אנשים רבים ‑ במיוחד נשים ‑ שנותנים ונותנים כל כך הרבה, עד שהם נתקפים תשישות ואפילו דיכאון בשל כך . זאת הסיבה לכך, שאנו חיים בתרבות של שחיקה . בתור התחלה, עודדתי את קים להכין רשימה של כל מה שהיא צריכה לעשות בעבודה ובבית באותו השבוע . השבוע שלה כבר היה ממופה לגמרי ( כמובן ) . היא התוותה לוח זמנים להשלמת כל משימה . עד מהרה היא קלטה, שפשוט אין לה די זמן לעשות את כל הדברים שתכננה . שאלתי אותה, "מה את באמת צריכה לעשות, ומה את יכולה להאציל ? נראה לך שהחברה שלך תוכל אולי למצוא מישהו אחר שיעזור לה לעבור דירה ? " היא הרהרה בזה ואמרה כן, אבל התעקשה על כך שהיא רוצה לעזור . ברגע הזה, יכולתי לראות שקים מתקשה להציב גבולות בכל הקשור במידה ובתדירות שבהן היא מוכנה לעזור לאחרים, וכמה זה תורם לחרדתה . כוונתה הרי טובה, נכון ? היא בסך הכול רוצה לעזור לאנשים ! אבל רמת הנכונות שלה לעזור היתה גבוהה מכדי שניתן יהיה להתמיד בה . ה...
To the book |
|
|