36 העירייה את הכנתן של מספר תוכניות מתאר מפורטות שהיו בגדר בשׂורה למזרח ירושלים . אלא שרוב התוכניות הללו הוקפאו, או שהורדו בסופו של דבר לדרגת תוכניות אב, שאין להן מעמד סטטוטורי ושאינן מאפשרות הוצאה של היתרי בנייה ( כך קרה למשל בג'בל אל-מוכבר ובוואדי ג'וז ) . בהיעדר תוכניות מתאר מפורטות חדשות ביוזמת המדינה, בשני העשורים האחרונים ניסו בלא מעט שכונות פלסטיניות ליזום ולקדם תוכניות מתאר לפיתוח השכונות בכלל ולהגדלת מצאי הקרקעות המיועדות למגורים בפרט . כך למשל באל-וולג'ה, א-טור, עיסאוויה וצור באהר . כמעט אף אחת מהתכניות הללו לא זכתה לאישור . שלא במפתיע, במחקר של מכון ירושלים למחקרי מדיניות שבדק כיצד תופסים תושבי ירושלים את איכות חייהם נמצא שהתחום שבו חווים תושבי מזרח ירושלים את המצוקה הגדולה ביותר הוא תחום הדיור : המחסור בדירות והקושי העצום בהשגת היתרי בנייה . 5 למרות כל האמור לעיל, תוכנית החומש לצמצום פערים חברתיים וכלכליים במזרח ירושלים ( החלטת ממשלה 3790 מ- 2018 ) אינה עוסקת כלל לא במחסור החמור ביחידות דיור ולא בנושא התכנון . התוכנית מקצה תקציב כולל של 2 . 2 מיליארד ש"ח לצמצום הפערים בשלל ...
To the book