הפריפריה שבמרכז

תשע בכיכר 97 פנינה אומרת שהילדים זה מאלוהים . ממליצה לי לעשות עוד ילדים, למה רק שניים . אני בת חמישים ואחת, אני אומרת לה, זה כבר לא מעשי . היא אומרת שהיא אוהבת את השכונה . האנשים נחמדים . אבל אין אוטובוסים בתוך השכונה, וקשה להגיע לתל אביב . היא מוטרדת מכך שילדיה לא התחתנו . אפילו ניסתה להכיר מישהו לבתה ( זו שחלפה על פנינו ) , שכן . לא הלך . פנינה עובדת עם זקנים . מבקרת אותם בבתים . לא בתשלום, בהתנדבות . השיחה מתארכת . היא עדיין עם השקיות . פתאום היא נזכרת שיש לה סיר על האיש . אבל ממשיכה לעמוד ולדבר . אני רוצה לקבוע איתה פגישה, לדבר, כשיש לה זמן . אבל היא אומרת שאין לה זמן . חוף בת ים : במזנון של איציק קלדרון שיחה עם אמציה יש הרבה עניים בבת ים . יש הרבה רוסים שחיים בקושי, אלה מהעלייה של שנות התשעים . הרבה גרים בהוסטלים, בדיור הציבורי . מגורים של חדר, בית שימוש, אמבטיה, משהו כמו חמישה עשר עד שבעה עשר מ״ר . יש גם חדר של עשרים ושניים מ״ר שעולה קצת יותר . יש שני מבנים ענקיים של הוסטלים, אחד פה על שפת הים ואחד באזור התעשייה, שבע עשרה קומות . רוב הדיירים הם עולים מרוסיה . בהוסטל לא מקבלים אוכ...  To the book