הדלאי לאמה

151 אני בן אנוש . א . אני רוצה להיות מאושר ולא רוצה לסבול . ב . בדיוק כמוני, גם בני אנוש אחרים רוצים להיות מאושרים ג . ואינם רוצים לסבול . על כן, עלינו לבנות הרגלים חדשים בתקשורת עם העולם, שיתבססו על הדברים הדומים בינינו ולא על ההבדלים . כדי לבנות הרגלים חדשים שיביאו לנו ולאחרים אושר, דרושים החלטה נחושה, התמדה וזמן . דבריו אלה של הדלאי לאמה מזכירים לי מה שחוויתי באפריל 2006 . הייתה זו חוויה חזקה באותה מידה כמו חוויית גן עדן הראשונה בשנת 1982 , שבה הרגשתי שנולדתי מחדש . ניתן לומר שאלו היו שתי החוויות החזקות ביותר שחוויתי, ושהיו ברמת טרנספורמציה לחיי . החוויה באפריל 2006 התרחשה באופן לא צפוי, לאחר כמה ימים של סבל רב בעקבות עלבון גדול שחוויתי בעבודתי . לפתע, בשעת ערב, בעומדי מול המראה בחדר האמבטיה, חשתי בתוכי אנרגייה בלתי מוסברת וראיתי את עצמי מתבוננת ברחל הקטנה ואומרת לה, ״את לא תסבלי יותר . " מייד לאחר מכן חשתי שקט, שלווה ואושר בל יתואר . ראיתי עד כמה הסבל של רחל היה בלתי שפוי ולא הגיוני . מאותו יום חיי הגיעו למדרגה גבוהה מאוד בממד האושר . נראה היה כאילו החלטתי החלטה נחושה לא לסבול יותר...  To the book