לנשק את הצפרדע

124 U - האנרגייה שלי, שרק רוצה אהבה הדדית, חיבוקים, חופש, פתיחות רגשית ובהירות . המטפל מנחה אותי במדיטציה, ובהדרגה ותוך כדי נשימות אני רואה את עצמי מרחפת בשמיים מעל העננים . אני חשה כאילו אין כוח כבידה ואין זמן ומרחב, ונכנסת למצב תודעה אחר - Alter state . אני שוב מתבקשת לרקוד עם שתי האנרגיות לסירוגין, ולמצוא בהדרגה ריקוד משותף שמתאים לשתיהן . אני מוצאת את עצמי מחבקת את החייל הממושמע שבתוכי . אני שרה לו שיר ערש בולגרי, שאבי נהג לשיר לי בילדותי . כאשר אני יוצאת מהמצב המדיטטיבי ופוקחת עיניים, המטפל עומד מולי ואומר לי בתקיפות : "אני גבר שזורק נשים, גבר חזק שמנצל נשים, ואנצל גם אותך" . אני מביטה ישירות בעיניו, ולפתע יש בי הרבה חמלה אליו ; אני רואה עד כמה הוא זקוק לאהבה . אני לא בטוחה מי מנצל את מי, הוא את חברתי או היא אותו . הוא נראה לי שביר, ואני מחבקת אותו . מרגישה כאילו אני מחבקת את החייל הממושמע שבי, החייל שכל כך פוחד ולכן הוא ממושמע ופועל ללא רגשות . גם אני פועלת כך פעמים רבות, מתעלמת מרגשותיי מתוך צורך הישרדותי . האם אני יכולה לחבק את החלק הזה בעצמי ולסלוח לו ? לנשק את הצפרדע שבתוכי ?...  To the book