פרק שני: גטו פיוטרקוב - זיכרונות זיגמונט טננבאום

דינה פלדמן ואנה ז׳נדובסקה 22 ב - 1 בספטמבר 1939 , מטוסים גרמנים הפציצו את פיוטרקוב בעוצמה רבה . מאות פצצות נפלו על עירנו . למחרת, בשעה עשר, פיוטרקוב הופצצה בשנית . על העיר הופלו מעל מאה פצצות, שהרסו או שרפו בניינים רבים, בעיקר ברחוב סלובאצקיאגו ( Słowackiego ) . שם נהרסו כל הבניינים - מכנסיית הברנרדינים עד לפינת רחוב שנקוויצה ( Sienkiewicza ) . נותר רק בניין אחד, בו שכנה מפקדת המשטרה . גם רשת הביוב ניזוקה . בעתה השתלטה על אוכלוסיית העיר . במיוחד נחרדה האוכלוסייה היהודית, מפני אימת פלישת הכנופיות ההיטלריות . יהודים רבים ברחו ללובלין ( Lublin ) ולסוליוב ( Sulejów ) אשר על גדות הנהר פיליצה ( Pilica ) . פיוטרקוב התרוקנה מאנשים . הדרכים המו פליטים שנשאו בעגלות יד את רכושם, אותו אספו בבהלה, בהימלטם אל הבלתי נודע . הפליטים מיהרו אל היערות, שם קיוו למצוא מחסה מפני ההפצצות . אך אותם יהודים שקיוו למחסה בסוליוב התאכזבו מאד . ב - 4 בספטמבר, סוליוב הופצצה מספר פעמים על ידי להקות המטוסים של היטלר . בתי עץ קטנים נשרפו, ובהם אנשים רבים שלא הספיקו להימלט . אלו שהצליחו להימלט מהעיירה הבוערת נקצרו בדרכים...  To the book