חוויית האמנות

ואני מחשיב אותם באותה מידה, ובלבד שתהיה בהם אותה טרנסצנדנטיות, שתעניק להם קיום יציב . אבל מבלי לשלול מן האמנות המופשטת את זכויותיה הגדולות בפתיחת גבולות חדשים, תוך מודעות לתרומתם הגדולה לביטוי האמנותי של גורמים חדשים, כגון : החדירה אל הרובד הפסיכולוגי, השימוש הלא-קונבנציונלי בחומרים ובטקסטורות, הכנסת טכניקות חדשות ושילוב ההיבט הוויזואלי עם אלמנטים קוליים, קינטיים דיגיטליים ואחרים . עם זאת, עלי להודות כי בדרך כלל אינני מוצא באלה את ״נפש״ החוויה ואינני משתחרר מהרושם, כי יסודם ברצון לאקסצנטריות וערפול מושגים, ספק-פילוסופיים . גם ה״איזמים״ השולטים באדריכלות נכללים, לדעתי, בסיווג זה : פוסט-מודרניזם, דה-קונסטרוקטיביזם או שמות אחרים – ניסיונות לעקור מהתנועה המודרנית את מהותה כפואטיקה מחדשת וכמניפסט ויזואלי של חברה דמוקרטית יותר וצודקת ; ולחזור למילון מליצי ופורמליסטי, עמוס סימבוליקה של התרברבות, השראות פסאודו-היסטוריות, מונומנטליות של תפאורה ; מיסטיקה של שוק – המנחה את הפיתוח החברתי והכלכלי היום . מה ש נ ד ר ש מ ה אד רי כ ל הי ום , הו א ת כ נו נ ם ש ל מקדשים רברבניים של הניאו-קפיטליזם ; מרכזי...  To the book