לגיל ם : בשנ ים ה ראשונות היו אל ה קבו צות קט נות, באח ריות מטפלת או מחנ כת ; ככל ש הגיל על ה, היו הקבוצות גדולות יותר וגם מספר המבוגרים האחראים עלה ; בשכבה הבוגרת כבר ניהלו הצעירים את חייהם בקבוצות באוטונומיה לוגיסטית גדולה יותר . בין התנועות הקיבוציות ניכרו גם הבדלי גישה והבדלים ארגוניים, שהתבטאו בדרגת השותפות, בקביעת סדר- היום, בתדירות המפגש עם התא המשפחתי ובהגדרת ה״מוסד החינוכי״ כיישות אוטונומית . בדרך כלל חיי הצעירים התנהלו בקבוצה, במשך כל שעות היום, כולל מגוריהם בבתים מיוחדים ובנפרד ממגורי ההורים . המפגש עם ההורים התקיים יום-יום בבית המשפחה, בשעות המוקדשות לכך . מפגש זה הסתיים תמיד ( לילדים הרכים ( ב ח זרה א ל בית-הילדים בליווי הה ורים . שם התקיים ריטואל שגרתי של חזרה אל הסביבה המשותפת : הילדים החליפו רשמי ם וח וויות מהשעות במס גרת הפרטית ; להורים זו הייתה שעת החלפת דעות, או דיון לא פורמלי על בעיות הקשורות למסגרת החינוכית, או על עניינים ברומו של קיבוץ . ה״נוהל״ הסתיים בדרך כלל ברגעי שלווה, אותם השתדלו לכונן בעזרת סיפור, מנגינה או שתייה בחברת ההורים לפני פרידת הלילה : כולם פרטים ב...
To the book