שְמוֹר מרחק ממרחקים

10 שבת, 10 . 6 . שבוע קודם לכן עם פרוץ המלחמה, ולקול צופרי האזעקה שמחרידים את שלוות יום הכיפורים, מפַנים את כל משפחות הטייסים מבסיס חצור שליד גדרה לבית ההארחה של המשטרה 'נעורים' שבשרון . מיכל לא מספיקה להיפרד מאבי . הוא נשאב כל כולו לענייני הטייסת והמלחמה, טיסות ותדריכים, טלפונים וישיבות מטה . התמודדות תובענית . מאז המעבר ל'נעורים' הם מקיימים רק שיחות חטופות פה ושם . הוא תמיד שואל מה עם נֹעם ונורית . לא מרחיב על עצמו . בחצור נשארים רק הלוחמים . בסרט של שמונה שניות שצולם ביום השני למלחמה, נראה אבי עומד בסרבל פתוח מאחורי קבוצת טייסים . חצי חיוך מרחף על פניו, כמו מנסה לבזוק ביטחון על כל העגמומיות והחששות . הוא עוד לא יודע שבאותו היום נהרג אחיה הקטן של מיכל, שרוליק ברזילי, חייל סדיר ומפקד טנק בגדוד 77 חטיבה 7 , בעמק הבכא שברמת הגולן . ושאחריו ייפול בקרב מעֵבֶר לתעלה גם בן דודהּ, קצין חימוש בצנחנים, אריק פולונסקי – לביא — שנקרא על שם דודו שנרצח . מיכל גם היא עדיין חַפָּה מידיעה, משוחררת ממועקת הבשורה . אבל באוויר ריח של פורענות . 11 שישי בלילה, 10 . 12 נשות הטייסים ב'נעורים' עולות להסעה לבס...  To the book