האומנות החזותית והשתיקה

144 האחות הצעירה יותר, אנה, אמו של הילד יוהן, שופעת חושניות ופתיינות . עוד מתחילתו מכניס הסרט את הצופה לתוך אווירה של כובד מעיק המודגש באמצעות הצילום בשחור- לבן, באמצעות מצב ההירדמות של שלוש הדמויות בנסיעתן ברכבת המנענעת אותן וכן באמצעות תחושת החום המעיק האופף אותן . יש לציין שבפתיחת הסרט מלוות הכתוביות בצליל של שעון מתקתק, שכמובן מנכיח את ממד הזמן עם תחושה של מתח . העלילה מתחילה בנסיעת הדמויות החוזרות לביתן . אסתר חולה ככל הנראה בשחפת, ומצבה הרופף מאלץ אותן לעצור בעיר טימוקה ולהתאכסן במלון כדי לאפשר לה התאוששות, כך שיוכלו להמשיך במסע . כאמור, בעיר מדברים שפה זרה שאינה מובנת להם . בהמשך ודרך התמודדותה של כל אחת מהן עם הזמן והמקום, מוצגים היחסים הסוערים — בעיקר בין האחיות . לילד תפקיד מעניין ביותר הדומה לזה של הצופה בסרט . שיא המתח מביא לכך שאנה ובנה מחליטים להמשיך בנסיעה, ואסתר נשארת לבדה במלון . המלון יוצר רקע להתרחשויות — זהו מבנה ענק שייתכן כי ידע תקופות זוהרות יותר וכיום הוא ריק לגמרי כמעט, ללא כל תחושת חיים . צוות העובדים מצטמצם לכדי הופעה של משרת אחד בלבד, איש זקן המנסה לעזור לאס...  To the book