הבריכה כמנוף שכונתי

בריכת בת גלים בחיפה : בין לאום, עיר ושכונה . 139 של מקימי השכונה ואלה ייסדו את "החברה ההדדית בת גלים" ב- 6 במרץ ,1922 וכתבו בספר התקנות כי : המטרה לשמה נוסדה החברה היא לייסד, לבנות, להשגיח ולנהל ערי גנים וכפרי גנים בשביל חבריה בארץ ישראל [ . . . ] בית חרושת או בית מלאכה, המפריעים את מנוחת כפר הגנים יבנו רק ברישיון מיוחד של הוועד ועל המגרשים המסומנים לזה על התוכנית . ( תקנות ראשונות של החברה ההדדית בת גלים בע"מ, חיפה, 6 למרץ ,1922 אצל : ש' קודש ( עורך ) , בת גלים : לחג יובלה ( 18 - 19 ) . חיפה : ועד בת גלים . ) . מיקומה של השכונה, במערב חיפה, היה רחוק מהמרכז העברי שהלך ונבנה על מדרגת הכרמל . את הקרקעות שעל שפת הים, מול מערת אליהו, רכש הוועד מידי ערבי נוצרי בשם עזיז עירני . ב- 1923 נבנו שישים הבתים הראשונים — בתים חד קומתיים ולידם משקי עזר לתצרוכת עצמית . הריחוק היה אילוץ : המתיישבים אכן ביקשו שכונה שלווה אולם הגורם המרכזי היה מחירי הקרקע הזולים . ( קנטור, תש"ט ; שורר, 1985 ) . חברי האגודה היו ברובם מורים, פקידים, סוחרים ובעלי מקצועות חופשיים והגדירו את עצמם "אנשי עבודה ואנשי המעמד הבינו...  To the book