114 פרק חמישי לאידיאולוגיה ולספורט בכפר גלעדי . מלבד גיוס הכספים, חברי הקיבוץ התנדבו לבנייה וכל אחד מהם תרם שישה ימי גיוסים לבניית האולם . החברים היו אלה אשר חפרו את היסודות, יצקו את הבטון, הקימו את הקירות, את הגג ואת הרצפה, ואף את האבזור הספורטיבי שבתוכו . שיא האירועים היה יציקת רצפת הבטון ברוב עם, עם הילדים . האולם שנבנה לא היה סטנדרטי בגודלו . בעוד שהממדים המקובלים היו 8 מטרים על 12 מטרים, בית ציפורי תוכנן מראשיתו בגודל של 14 מטרים על 24 מטרים . זאת בנוסף לבמה באורך של 10 מטרים . גודל המבנה שיקף בצורה מיטבית את שאיפותיהם של חברי הקיבוץ ואת יחסם אל האולם ואל מטרותיו . כפי שנטען לאורך כל פרק זה, הספורט בכפר גלעדי הוא מאפיין תרבותי, ולכן מבני הספורט המשרתים אותו משמשים באופן טבעי גם למרכזי תרבות . חשוב להדגיש כי אין בכך לטעון שהספורט עצמו הוא גילום התרבות באופן בלעדי אלא שחברי וחברות הקיבוץ ראו במבנים אלו פונקציונליות כפולה : לצד הספורט, מבנים אלו משמשים גם לאירועי תרבות ולאירועי ציבור אחרים, מקומיים ולאומיים, אשר אינם קשורים לספורט . כך, למשל, בעוד שהבריכה שימשה גם לעריכת חתונות, כך ב...
To the book