הבניית זהות "נשית־ישראלית" בקרב עולות מאתיופיה

100 נשים בישראל : סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטיים במרכז בהתנדבות, כעוזרת של רכז התרבות . בתקופה שבה התגוררתי במרכז הקליטה יצרתי קשרי ידידות עם חלק מהעולים ובפרט עם נשים צעירות, אמהות לילדים וגם עם מרבית עובדי המרכז . כאשר הגיעו עולים מאתיופיה למרכז הקליטה בשדות ים, יישוב הסמוך לאור-עקיבא, ביקרתי במקום מדי שבוע במשך כמה שבועות . השתלבתי שם כמתנדבת בצוות הסומכות, וגם בסיוע לצוות הרפואי שהגיע מאור-עקיבא כדי לערוך את הבדיקות הרפואיות לעולים החדשים . כך עמדתי על המפגש בין העולים לקולטים עם הגעתם לארץ . כמו כן, ביקרתי במרכזי קליטה שונים ברחבי הארץ . "זהות נשית" והקליטה הביורוקרטית של עולות מאתיופיה בהמשך לתיאוריה של אמרסון ( 1962 Emerson, ) , על "יחסי כוח-תלות", אני טוענת ש"זהות נשית" ( ככל זהות אחרת ) היא משאב בחליפין חברתיים ובתור שכזאת היא משמשת בהתאם להקשר ולמצב . יתר על כן, יחסי כוח מובְנים מכילים תפישות המובָנות מאליהן, טבעיות כביכול, החבויות בתוך השימוש החברתי בזהויות . תפישות אלו משמשות לחיזוק מבני הכוח הקיימים כמו גם במאבקים לשינוי שלהם . בספרה "להגדיר נשים : טבען של הנשים בחברה",...  To the book