מפלגות נשים בישראל: דיון בחשיבותן, בהכחשת השפעתן ובפוטנציאל שלהן

62 נשים בישראל : סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטיים ההצלחה להיכנס לבית הנבחרים קובעים, לפי היגיון זה, את ערכן הפוליטי- ציבורי של מפלגות הנשים ואת סיכוייהן גם לעתיד . כלומר, העובדה שבעבר לא הצליחו מפלגות להיכנס לכנסת קובעת באופן גורף את חוסר סיכוייהן להצליח בכך גם בעתיד, מכך נקבעת גם בהכללה אי-החשיבות הציבורית ואי-הרלוונטיות שלהן . כלומר, עובדת אי-הכניסה לכנסת של מפלגות נשים משמשת במחקרים הדנים במפלגות נשים כראיה נחרצת ל"כישלון" . אציין דוגמא אחת אקטואלית כדי להמחיש את הכשל הלוגי של טיעון זה והיא מפלגת הגמלאים שנכנסה לכנסת ה- ,17 על אף שבעבר השתתפו בבחירות מפלגות מסוגה שלא נכנסו לכנסת . 5 חנה הרצוג, שהיא חוקרת בולטת של ייצוג נשים בישראל, מתארת את הסתירה בין ההכרה בסקטוריאליות המובנית של ציבור הנשים ובין הדה-לגיטימציה להתארגנותן הפוליטית על בסיס זה, כך : "מצד אחד מכירים בנשים כקטגוריה חברתית, כך מתייחסים אליהן וכך הן מאורגנות, ומאידך, הוקיעו פעילות פוליטית שלהן על בסיס זהותן החברתית ושללו את הלגיטימיות שלה" ( 1 : 1996 Herzog, ) . אלא שהרצוג תורמת שלא במתכוון לדה-לגיטימציה שהיא עצמה מצביעה...  To the book