הקדמה: לחקור מגדר כאנתרופולוגית וכפמיניסטית

10 נשים בישראל : סוגיות חברתיות ומאבקים פמיניסטיים שדה אנתרופולוגית היא מעורבת ומתערבת, רגשית ואינטלקטואלית כאחת ( א . הרצוג ולב, 2021 ) . שיטת המחקר האיכותנית מתקשרת עם המחקר הפמיניסטי המסתמך על "התנהגות, פעולות, חוויות, רגשות ומחשבות, כפי שהם נחווים על ידי הנחקרות והחוקרות . . . " ועל מחויבותו "לפרויקטים של חופש ושוויון" ( ינאי, 2007 : 366 ) . המחקר הפמיניסטי והמחקר האנתרופולוגי מקדמים בברכה מעורבות רגשית ואכפתיות חברתית . כבר בראשית המאה הקודמת, בעבודתה של מרגרט מיד ( 1966 ; 1978 ) , על חִברוּת ילדוֹת לתפקידי אמהות ורעיות, התחברה עבודת השדה במחקר האנתרופולוגי עם הגישה הפמיניסטית המצדדת בקרבה של החוקרת אל החברה הנחקרת, בסולידריות, באמפתיה ובמחויבות פעילה לערכי שוויון בין המינים ושוויון בכלל . המחקר הפמיניסטי בארץ ישראל החל עוד לפני הקמת המדינה והיה קשור מראשיתו לשיטת המחקר האנתרופולוגית-איכותנית-התנסותית . האנתרופולוגית הפינית הילמה גרנקויסט הגיעה לכפר ארטאס ( ליד בית לחם ) ב- 1920 ושהתה שם עד 1931 . היא תיעדה את כל היבטי החיים בכפר וכך כתבה : "הייתי צריכה לגור בין האנשים, להקשיב לדב...  To the book