מפגש דמיוני בין נעמי הילדה לנעמי היועצת

לסיום 229 אפשרות נוספת היא שנעמי לא הייתה פוגשת בי כלל, שכן הייתי עסוקה בדברים רבים אחרים . ייתכן שהייתה חושבת שכיועצת אינני משמעותית, אך אני מקווה שטביעת ידי על בית הספר שלה הייתה חשובה יותר מכל מפגש ישיר בינינו . לו הייתי מצליחה לעזור לבית הספר שלה לספק מענים מותאמים יותר לכל התלמידים, גם נעמי הייתה מוצאת בו את מקומה ויוצאת נשכרת מהיועצת שלה . ספר זה מוקדש באהבה לנעמי, הילדה שהייתי, לחברותיי היועצות ולכל אנשי החינוך המסורים שפגשתי במרוצת השנים שהצליחו ליצור חלקות אלוהים קטנות וגדולות לעצמם ולתלמידיהם במרחבי בית הספר . 228 פרק חמישי מעניין מתי ההקדמה הזאת שלה תיגמר והיא תגלה את הסיבה האמיתית שקראה לי לשיחה ותתחיל לנזוף בי ולאיים עליי, כמו כל יתר המורים בבית הספר הזה . . . היועצת : נעמי עושה את עצמה אדישה למחמאות ומנסה להסתיר שהיא מתרגשת מהן . היא חוששת כנראה להציג פגיעות וממהרת להתקשח ולתת לי הרגשה שאני והמחמאות שלי לא מעניינות אותה בכלל . ילדה מצחיקה . . . היא שואלת בזלזול אם זה החדר שלי ולמה לא מצאו לי חדר יותר נורמלי ומה זה בכלל התפקיד הזה יועצת . . . אומרת שבטח אף אחד לא מדבר איתי...  To the book