הצלחה

תפיסות 91 ששוחחו איתי בניסיון להבין למה "ילדה עם פוטנציאל" כמותי אינה מסוגלת לתפקד לימודית, ומה מביא אותי להתנהגות כה חריגה . אבי ואמי הקרינו תסכול וכעס לנוכח התנהגותי המביכה וכישלונותיי המצטברים, ובהיותי בת חמש-עשרה החליטו לשלוח אותי לטיפול פסיכולוגי . אמנם נעלבתי מעצם ההפניה, שרמזה כי נואשו ממני, והתביישתי ללכת לטיפול שהיה אז חריג, אך הייתה לי תקווה קטנה שאולי אצליח באמצעותו להבין בעצמי מה חסר לי . . . הפגישה עם הפסיכולוג הייתה עבורי חוויה קשה שהרחיקה אותי לשנים רבות מהאפשרות לחזור לטיפול . בתחילת המפגש הראשון התחיל הפסיכולוג לערוך לי מבחן משכל ללא כל הקדמה, הסבר או בירור אשר לציפיותיי מהטיפול . הייתי אמנם נערה צעירה ומבולבלת, אך הבנתי מיד את הטעות שעשה איתי הפסיכולוג . נראה היה כי ניסה להיענות לצרכים של אבי ואמי וראה בהם את הקליינטים שלו . נפגעתי כשהבנתי כי בשירות הוריי ביקש לוודא שאין פגם בפוטנציאל שלי, בגנים שלהם . את הציון שקיבלתי מאותם מבחני המשכל החלטתי שלא לשתף לעולם . אסרתי על הפסיכולוג להגיד להוריי את התוצאה ואמרתי לו כי איני מתכוונת לחזור אליו לפגישות נוספות . סירבתי לבקשת ...  To the book