המפה והטריטוריה — הניסיון להשמיע את קולו של המוזלמן

292 יוחאי עתריה חוש הקיום האושוויצרי המיוחד קודם הגיעו לדרגת מוּזלמן, היה ער בקרבו לשמור על מְנת לחמו לבל יגנבוהּ . אף כי עדיין לא אכל את מנת 1 אתמול, ולא יאכלנה עוד . בספרו הזהו אדם ? פרימו לוי מתאר את המוזלמן כתמצית הרוע : "אילו יכולתי לתמצת את כל הרוע של ימינו בתמונה אחת ויחידה הייתי בוחר בחיזיון הזה שקרוב ללבי : אדם, עור ועצמות, מצח מורכן, גב כפוף ; שעל פניו ובעיניו לא 2 ניתן לקרוא זכר למחשבה" . לוי וק . צטניק מסכימים שהמוּזלמן איננו תוצר נלווה או מקרי של המדינה הטוטליטרית ושל הקִדמה, אלא הוכחה ליישום מוצלח של העיקרון "קִדמה 3 שבמסגרת הטוטליטרית הובא לנקודת קצה מעוותת . באמצעות טכנולוגיה", ברור אפוא מדוע שניהם סבורים שהמוּזלמן הוא דמות מפתח להבנת מחנות הריכוז וההשמדה . במאמר זה ננסה לראות כיצד לוי וק . צטניק, כל אחד בדרכו, מתארים את עולמו של המוזלמן . נתחיל בניסיון להגדיר את המוזלמן — עד כמה שניתן להגדיר תופעה זו . בחלק השני של המאמר אתעמק בניסיונות של לוי לתת קול למוזלמן ואטען שהוא אינו מצליח לחדור לתוך עולמו ולתארו . בחלק השלישי אבחן את הניסיונות של ק . צטניק לתאר את עולמו של המו...  To the book