קולנוע תיעודי נשי בישראל בשנות השישים והשבעים: תמונת מצב

[ 206 ] המודרניים הראשונים במאי וכעורכת, ואחר כך גם כבמאית ( הטלוויזיה הלימודית נמצאה אז בסופרמרקט שהוסב לאולפן בחולות הרצלייה ) . את סרטה התיעודי הראשון המלחמה על השלום ( 1969 ) יצרה עם עדה בן-נחום, והוא הופק בטלוויזיה הלימודית ותיאר באמצעות קטעי ארכיון וקריינות דידקטית ( מפי זהרירה חריפאי ) את סיפור העשורים הראשונים של מדינת ישראל . הסרט מזכיר ברוחו את סרטי ההסברה ( ואכן, הוא משלב קטעים מכמה מהם, כמו דימונה ) , וכן יש בו ראיונות – עם אבא קובנר שמספק את הנרטיב המוכר "משואה לתקומה", ועם שלמה סרי שעלה מתימן במבצע מרבד הקסמים, וסיפורו מעמיד תיאור נדיר בגוף ראשון של ההגירה וההתאקלמות בארץ של יהודי תימן . נוסף על כך, שרה כהן, גננת מקיבוץ נחל עוז, מרואיינת, היא מספרת על האיפוריה שחוותה עם כיבוש עזה במבצע קדש – הופעה חריגה של קול נשי בשיח הגברי על המלחמה, וגם היא מייצגת את נקודת המבט הלאומית-ההגמונית . ברוח הנרטיב הלאומי הסרט מחבר בין זיכרון משפט אייכמן ובין איומי ההשמדה של מצרים רגע לפני פרוץ מלחמת ששת הימים . בסרט יש קטעים מהרצאות העידוד היומיות שהקריא חיים הרצוג, לימים נשיא המדינה, בקול י...  To the book